בואו להיות חלק מהסיפור הישראלי

אלפי פעילי תנועת ׳הרבעון הרביעי׳ כתבו ביחד את הסיפור הישראלי – מסמך שהוא הבסיס לברית בינינו פה, במדינה האהובה שלנו. תצטרפו אלינו!

תנועת הרבעון הרביעי

תנועת המונים אזרחית כלל-ישראלית וחוצת מגזרים, הפועלת למעבר מפוליטיקה של הכנעה וקיטוב – לפוליטיקה של הסכמות רחבות.

תנועת הרבעון הרביעי הוקמה בתחילת 2022 כדי להבטיח את משימת הדור שלנו: שגשוגה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ליברלית ומסורתית. מדינה המיטיבה עם כלל אזרחיה, גם ברבעון הרביעי לקיומה – שנת ה-75 עד המאה – ומעבר!

למה ״הרבעון הרביעי״?

לאחר הקמת המדינה, נשאל בן גוריון: אתה מרוצה? הוא ענה: תשאלו אותי אחרי שנת ה-75. אז יהיה המבחן האמיתי של הציונות.

לסיפור של התנועה

הבעיה

משבר אמון

מדינת ישראל הגיעה לרבעון הרביעי כשהיא מצויה במשבר פוליטי-חברתי חסר תקדים, המאיים לקרוע את העם, ובמשבר אמון עמוק בין אזרחים לעצמם ובין אזרחים למוסדות המדינה.
ניהול מחלוקת, הטבוע כל כך ביהדות ובישראליות, הפך לגנאי והוחלף בגישה של הכנעה.
הקיטוב מועצם על ידי המהפכה הדיגיטלית והרשתות החברתיות, המחברות בין בני אדם, אך גם תורמות להתגברות ההתלהמות והשנאה.
המצב הזה חשף אותנו לטורפים חיצוניים, וכך הגענו ל 7/10, טבח שמחת תורה.

הפתרון

לכידות לפני הכל

מדינת ישראל עומדת כיום בפני אתגרים עצומים, היסטוריים – ביטחוניים, חברתיים, כלכליים.
אנחנו מאמינים ביכולת שלנו להתמודד איתם, ולייצר פה לילדנו ביטחון ושגשוג יוצא דופן.
אבל זה לא יקרה, אם נבזבז את זמננו בריבים ובנסיון להכניע אחד את השני. האתגרים שלפנינו יחייבו הכרעות קשות – כאלו שניתן להשיג רק בהסכמה רחבה.
לכן, המאמץ המרכזי חייב להיות קידום לכידות. לכידות זו לא סיסמה, או חיבוקים: זה עקרון פעולה שמנחה את ההתנהלות והפתרונות בכל תחומי המדינה – המרחב הפוליטי, מערכת החינוך, הכלכלה ועוד.

אז מה עושים?

בונים את הבייס הישראלי הגדול

הרבעון הרביעי היא תנועת שטח דמוקרטית, שבה חברים אזרחים ואזרחיות מכל קצוות הקשת הפוליטית והמגזרים בחברה. המשותף לכולנו: אנחנו שייכים ל"מרכז הכובד הישראלי". לכל אחד ואחת יש עמדה אידיאולוגית מוצקה, אך כולנו מכירים בצורך לקיים חברה משותפת יחד עם בעלי תפיסות שונות משלהם.

ביחד, אנחנו כוח פוליטי אדיר!

איך מצטרפים לתנועה

משתתפים בסלון

משתתפים בסלון להרשמה

מארחים סלון

מארחים סלוןלהרשמה

משתתפים באסיפת עם

משתתפים באסיפת עםלהרשמה

מצטרפים אלינו בשטח

מצטרפים אלינו בשטח להרשמה

הרבעון בשטח

ביקור בכיכר החטופים

כותבים ביחד את הסיפור הישראלי

סלון חיילי מילואים

מגבשים מתווה גיוס

חדר מצב במלחמה

אומרים תודה לצוותים רפואיים

דוכן הסברה באוניברסיטת רייכמן

מסייעים למשפחות מפונים במלונות

ציוד לחיילי מילואים

מילואימניקים בבתי ספר

קמפיין "הרוח הישראלית תנצח"

מחלקים ערכות חוסן בירכא

מחלקים ערכות חוסן באופקים

האנשים של הרבעון

לכל אנשי הרבעון

ד"ר יואב הלר

תל אביב

יו"ר תנועת 'הרבעון הרביעי'

אלה רינגל

רמת גן

מנכ"לית תנועת 'הרבעון הרביעי'

אוֹרי הרמן

תל אביב

יו"ר הוועד המנהל של 'הרבעון הרביעי'

איתן זליגר

מזכרת בתיה

ממייסדי תנועת 'הרבעון הרביעי'

צילית יעקובסון

גבעת שמואל

יו"ר עמותת בת מלך

אדם פולצ׳ק

סתרייה

משנה למנכ״ל הראל ביטוח, מנהל חטיבת הדיגיטל והשירות

ניר דגן

תל אביב

מייסד ושותף מנהל של קרן הפרייבט אקוויטי הישראלית סקיי

נגה קושלבסקי

חוות אברהם

מנהלת הכספים של תנועת הנוער עזרא

גלית עיני וולף

תל אביב

מנכ״לית חברת המזרח לשיווק מכוניות, יבואנית לנד רובר ויגואר בישראל

מלכה פרידמן

בני ברק

מנהלת פיתוח הדיגיטל בחברת מגדל

נתנאל טויטו

נצרת עילית

מנהל תחום רשויות בקרן רש"י

אורי זילבר

קיבוץ העוגן

סמנכ"ל כספים בחברת SupPlant

הילה שיש

תל אביב

הנהגת התנועה

נועם לב

ירושלים

הנהגת התנועה

אחמד עמאר

ג'וליס

הנהגת התנועה

דביר גן אור

תל אביב

הנהגת התנועה

חגי לביא

ירושלים

הנהגת התנועה

ניצה פרקש

עלי

הנהגת התנועה

ליאת כהן רביב

מטולה

הנהגת התנועה

הדס מלדה-מצרי

כרמים

הנהגת התנועה

ניצן צנזור

הוד השרון

הנהגת התנועה

מרב חורב

גני טל

הנהגת התנועה

בדר חוסיין

כפר ראמה

הנהגת התנועה

וטפה כנען

כפר ירכא

הנהגת התנועה

משה שריקי

ירושלים

הנהגת התנועה

יהלומה זכות

אופקים

הנהגת התנועה

אריק אדלר

בני ברק

הנהגת התנועה

מוחמד פריג'

כפר קאסם

חבר הנהגת התנועה

משה תורג'מן

אלעד

הנהגת התנועה

יניב יצחק

ירוחם

הנהגת התנועה

הַמִּלּוֹן שֶׁל הָרִבְעוֹן

כֻּלָּנוּ חֵלֶק מֵהַבְּעָיָה

כשאנחנו מותחים ביקורת על המערכת הפוליטית, חשוב להיזכר מי השחקנים הפוליטיים הכי חשובים: אנחנו, האזרחים. לכן כל אחד ואחת מאיתנו יכול להשפיע ולשנות את המציאות. כיום אנחנו מתמרצים פוליטיקאים על קיטוב, שיסוע ושבירת אמון. עד שלא נשנה את התמריצים מקיטוב להכנסת אורחים, אנחנו חלק מהבעיה.

בְּרִית הֲפָכִים

בחברה מגוונת כמו החברה הישראלית, המפתח ללכידות חברתית היא ברית בין המוני אנשים מתונים, מכל המגזרים, שחלקם בעלי תפיסות עולם הפוכות. התנאי הוא להיות מסוגלים להחזיק את המתחים הבסיסיים שמרכיבים את החברה הישראלית: מדינה יהודית ודמוקרטית, קדמה לצד חיבור עמוק למסורת, חירות הפרט לצד דאגה לטובת הכלל.

בְּרִית גּוֹרָל, בְּרִית יִעוּד

מושג שטבע הרב סולוביצ'יק כדי להמחיש את הקשר הקושר יהודים ברחבי העולם. ברית הגורל היא תחושת האחווה, שהתחשלה על ידי רדיפות לאורך ההיסטוריה. בפשטות – מה שמחבר אותנו זה הרצון של אויבינו להשמידנו. ברית הייעוד, לעומתה, היא השייכות לייעוד של העם היהודי, להיות חברת מופת, אור לגויים.

אֻמַּת הַחִנּוּך

הצלחתה של ישראל נבנתה ועודנה תלויה בהון האנושי שלה. הצמיחה התרבותית, כלכלית, חברתית ובטחונית של המדינה תלויה ביכולת שלנו לייצר מערכת חינוך מצויינת שנותנת ביטוי לפרטים, לקבוצות ולכלל ערכי העם, החברה והמדינה. נציב יעד משותף בראש סדרי העדיפויות להיות בתוך 10 שנים האומה המובילה בעולם בחינוך.

כֻּלָּנוּ חֵלֶק מֵהַפִּתְרוֹן

פוליטיקה היא עניין של היצע וביקוש. אם נתארגן בבייס ישראלי גדול חוצה מגזרים, שדורש בהמוניו פוליטיקה של הכנסת אורחים ולא הכנעה, המערכת הפוליטית בישראל תתיישר בהתאם לכוח הפוליטי שלנו.
לכן כל אחד מאיתנו יכול להיות חלק מהפתרון – ולגרום לכך שהפוליטיקה תשרת חזון משותף ותקדם פתרונות לטובת כולנו.

פּוֹלִיטִיקָה שֶׁל הַכְנָסַת אוֹרְחִים

זה דימוי לאופן שבו נרצה לשנות את המערכת הפוליטית – מפוליטיקה של הכנעה, לקידום פתרונות דרך הסכמות רחבות. את ההשראה למושג נתן הרב יצחק שוראקי, והוא כולל שני עקרונות: הראשון – להכניס כמה שיותר אנשים פנימה על ידי מציאת עוגנים משותפים. השני – כל אחד לפעמים מארח ולפעמים מתארח.

פּוֹלִיטִיקָה שֶׁל הַסְכָּמוֹת רְחָבוֹת

עיקרון בתוך "פוליטיקה של הכנסת אורחים" שקובע כי הדרך היחידה להגיע לפתרונות בבעיות מורכבות וקשות, היא לגבש הכרעות בהסכמה רחבה תוך כריתת בריתות חדשניות בין המגזרים השונים בחברה הישראלית.

מַחְלֹוקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם

לפי פרקי אבות, יש שני סוגי מחלוקות. "מחלוקת שהיא לשם שמיים סופה להתקיים" – כלומר מחלוקת עניינית, שמטרתה להגיע לחקר האמת, תוכנה יהיה רלוונטי גם לאחר שתוכרע. לעומתה, מחלוקת שאינה לשם שמים היא מחלוקת אישית, ולכן מרגע שתוכרע, תוכנה אינו רלוונטי. בפשטות: להתווכח זה חשוב, ובלבד שהמטרה אינה רק להתנגח.

פּוֹלִיטִיקָה צוֹפַת עָתִיד

עיקרון של "פוליטיקה של הכנסת אורחים" המניח כי על מנת להתמודד עם אתגרי החברה הישראלית על הפוליטיקה לקחת בחשבון את המציאות הדמוגרפית, הטכנולוגית והכלכלית המשתנה, ולהציע תכניות ארוכות טווח, מקצועיות וענייניות.

מֶרְכַּז הַכֹּבֶד הַיִּשְׂרְאֵלִי

מרכז הכובד הישראלי המתון מורכב ממרבית האזרחים והאזרחיות – יש לנו עמדה אידיאולוגית מוצקה, אך אנו רוצים חברה משותפת יחד עם בעלי תפיסות שונות משלנו. עד לפני 30 שנה, מרכז הכובד הישראלי היה גם הרוב הפוליטי. בעקבות קריסת האמון בחברה הישראלית, קרס מרכז הכובד והכוח הפוליטי מוחזק בידי הקיצונים.

תֵּיבוֹת תְּהוּדָה

לרשתות החברתיות יש השפעה הרסנית שגורמת לקריסת האמון. הרשתות כולאות אותנו ב"תיבות תהודה" -אלגוריתם חושף אותנו רק לתכנים ולדעות של אנשים שדומים לנו.
התוצאה: כל אחד נחשף לגירסה שונה של המציאות.
ללא הסכמה בסיסית על מהי המציאות ומהן העובדות, לא ניתן לקיים שיח חברתי.

תּוֹפַעַת הָרִבְעוֹן הָרְבִיעִי

תופעה היסטורית המשותפת למדינות רבות: הן חוות משבר חברתי ברבעון הרביעי לקיומן (בשנים 75-100). מדינות, שקמו על רקע מצוקה ומתוך מטרה משותפת, מתחילות לשגשג. ודווקא בתקופת שפע, ובהיעדר אויב חיצוני, הקבוצות השונות בחברה מתקשות להתפשר ביניהן.
פעמיים חרבה הריבונות היהודית ברבעון הרביעי, ועוד 30 מדינות בהיסטוריה הגיעו בתקופה הזו למלחמת אזרחים.

קִיטּוּב רִגְשִׁי

ישנם שני סוגי קיטוב. קיטוב אידיאולוגי – אי הסכמה על מחלוקות ענייניות. לעומתו יש קיטוב רגשי – בו אנחנו מייחסים תכונות אופי שליליות למי שחושב פוליטית אחרת מאיתנו.
בישראל, הקיטוב האידיאולוגי בשנים האחרונות ירד – רוב הישראלים מסכימים על רוב הדברים. אבל הקיטוב הרגשי דווקא עלה. בפשטות: הישראלים מסכימים יותר ושונאים יותר.

פּוֹלִיטִיקָה שֶׁל פִּתְרוֹנוֹת וְלֹא נִצְחוֹנוֹת

קרון בתוך פוליטיקה של הכנסת אורחים המניח שתפקידה של הפוליטיקה הוא להביא לפתרון בעיות שיובילו לשגשוגה של ישראל לטובת כל אזרחיה, ולא לנצחונות שיכניעו אזרחים ואוכלוסיות במדינה.

פּוֹלִיטִיקָה שֶׁל עֲנָוָה

עיקרון של "פוליטיקה של הכנסת אורחים", שאומר כי כל קבוצה מבינה כי קיימות קבוצות עם ערכים שונים משלה. וכדי לחיות יחד כל אחד צריך לוותר קצת על האידיאלים המוחלטים שלו, כדי שנוכל להרוויח את אידאל האידאלים: אחדות ישראל.

הרבעון בתקשורת ובשטח

הרבעון בתקשורת

לכל הכתבות

הרבעון בתקשורת ובשטח

פודקסט 'מכניסים אורחים'

לכל הכתבות והסרטונים

רבעון דעה

לכל הטורים