משבר אמון
מדינת ישראל הגיעה לרבעון הרביעי כשהיא מצויה במשבר פוליטי-חברתי חסר תקדים, המאיים לקרוע את העם, ובמשבר אמון עמוק בין אזרחים לעצמם ובין אזרחים למוסדות המדינה.
ניהול מחלוקת, הטבוע כל כך ביהדות ובישראליות, הפך לגנאי והוחלף בגישה של הכנעה.
הקיטוב מועצם על ידי המהפכה הדיגיטלית והרשתות החברתיות, המחברות בין בני אדם, אך גם תורמות להתגברות ההתלהמות והשנאה.
המצב הזה חשף אותנו לטורפים חיצוניים, וכך הגענו ל 7/10, טבח שמחת תורה.
לכידות לפני הכל
מדינת ישראל עומדת כיום בפני אתגרים עצומים, היסטוריים – ביטחוניים, חברתיים, כלכליים.
אנחנו מאמינים ביכולת שלנו להתמודד איתם, ולייצר פה לילדנו ביטחון ושגשוג יוצא דופן.
אבל זה לא יקרה, אם נבזבז את זמננו בריבים ובנסיון להכניע אחד את השני. האתגרים שלפנינו יחייבו הכרעות קשות – כאלו שניתן להשיג רק בהסכמה רחבה.
לכן, המאמץ המרכזי חייב להיות קידום לכידות. לכידות זו לא סיסמה, או חיבוקים: זה עקרון פעולה שמנחה את ההתנהלות והפתרונות בכל תחומי המדינה – המרחב הפוליטי, מערכת החינוך, הכלכלה ועוד.