Universal Service
מודל שירות חובה לכולם, כולל חרדים וערבים, למען ביטחון מדינת ישראל ולמען חוסנה של החברה הישראלית
מה מיוחד בהצעה שלנו
ההצעה שלנו קובעת כי כל אזרח ישראלי יהיה מחוייב בשירות, אזרחי או צבאי, לפי צרכי הצבא ובמסלולים מותאמים, תוך התייחסות ברורה לשמירה על עולם התורה לכתחילה ולא כפשרה או אילוץ.
המטרה כפולה – מחד, לאפשר מענה לצרכים הביטחוניים הברורים ומאידך, לייצר תפיסת אזרחות ישראלית רחבה המבוססת על שייכות ואחריות משותפת למדינה ולא רק למגזר. ההצעה גובשה על ידי צוות המורכב מחרדים, דתיים וחילונים וערבים.
מה הבעיה?
בעיית הגיוס לצה”ל היא בעיה קיומית, לא רק במישור הביטחוני. האתגרים הביטחוניים של מדינת ישראל, מבהירים כי יש צורך שכל האזרחים, עם דגש על גברים, יתרמו לנטל הביטחוני על מנת שנוכל להתקיים ולנצח את אויבינו. בפועל, אחוז הגיוס בקרב גברים חרדים וערבים עומד על פחות מ-3.6%.
הנטל המונח על כתפי יוצאי החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי גדל, ואיתו תחושת העדר השוויון והכעס. לצד זאת, היעדרם של מגזרים שלמים ממרחבי השירות מונעת מהם לפתח תחושת שייכות ואחריות לחברה הישראלית.
מה הפתרון?
חובת השירות צריכה להיות ברירת המחדל עבור כל ישראלי: כל ילד במדינת ישראל חייב לגדול מתוך ידיעה ששירות אינו בחירה, הוא עובדה. לא ניתן לגייס מגזרים שלמים שלא התחנכו על ערך זה.
על המדינה לדאוג למסלולי שירות מותאמים, מתוך התחשבות עמוקה בצורך לשמור על זהות ייחודית. אך כל ישראלי חייב להבין שהמחיר האישי על השתמטות הוא סגירת דלתות ומניעת הטבות למשך כל חייו.
כדי שזה יקרה, הפתרון חייב להיות מערכתי ורחב, ולא רק צבאי-טכני. יש לשנות את החוזה השבור עם החברה החרדית והערבית בכלל התחומים – חינוך, מערכת תמריצים כלכליים, ולהפסיק להתנהל מול העסקנים.
הצוות המוביל
שהנחו אותנו
- מדינה אחת, חוזה אחד – לא ניתן לקיים חוזים שונים, המייצרים חובות וזכויות שונות למגזרים שונים.
- קשר ישיר בין המדינה לאזרח – המדינה צריכה לקחת אחריות ישירה על אזרחיה, ולהפסיק לעבוד דרך מתווכים.
- אנחנו לא באים לשנות את השחקנים – אנחנו באים לסדר את המגרש.
- חובות וזכויות – יש הטבות שהמדינה תיתן רק למי שממלא את חובותיו, הנדרשות להשגת היעדים שהגדירה. לא יתאפשר מצב שבו רק חלק מהאזרחים נושאים בנטל העיקרי.
המעשיים שלנו
- שירות לכולם – כל אזרחי המדינה יחוייבו בשירות בגיל 18, בהתאם לצרכי המדינה.
- זכות קדימות לצבא – הצבא ימיין וינתב את החיילים לפיו צרכיו.
- שירות אזרחי חובה לערבים – מערך השירות האזרחי יהיה מערך מחייב בעבור מי שלא מתגייס לצבא, ויפתחו מסלולים מותאמים לערבים.
- אין סתירה בין תורה לשירות – יפתחו מסלולים צבאיים מותאמים לחרדים, שיתנהלו בפיקוח הרבנות הצבאית.
- 3% מכל מחזור יוכרו כעילויים ויקבלו פטור משירות, והזכאות תקבע על ידי גוף ממלכתי.
- יעוגן הקשר בין שירות לבין קבלת הטבות מהמדינה – יוטלו סנקציות וימנעו הטבות בעבור מי שיבחר שלא להתגייס.
ירוויח מההצעה?
- שמירה על הזהות: מסלולים מותאמים לזהות החרדית (יחידות נפרדות, ישיבות משרתות).
- הזדמנויות כלכליות: אפשרות לצאת לעבודה לאחר השירות ללא סנקציות וקבלת הטבות המיועדות למשרתים.
- תחושת שותפות וגאווה בהשתייכות למדינת ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי אליה כיספנו.
- רכישת מקצוע, הכשרה ומיומנויות רכות במהלך השירות
- יכולת בחירה: צעיר חרדי יוכל לבחור את מסלול חייו בעצמו – תורה, עבודה או שילוב.
ירוויח מההצעה?
- לא ירגיש כמו “פראייר” – כולם חולקים בנטל
- קיצור שירות חובה ומילואים עם הגדלת מאגר המשרתים
- תגמול כלכלי: הרחבת זכויות וההטבות שרק הוא יקבל (משכנתאות, מעונות, ארנונה)
ירוויח מההצעה?
- הכרה כשותף מלא מצד החברה היהודית, בזכות הנכונות לשרת עבור המדינה.
- תחושת שייכות אישית השמורה למי שלקח חלק בדאגה לקיום המדינה.
- קבלת הטבות, הזדמנויות תעסוקתיות ופתיחת דלתות השמורות רק למשרתים.
- רכישת מקצוע, הכשרה ומיומנויות רכות במהלך השירות
- הפחתת הסיכון להיות “צעיר חסר מעש”, תופעה הכוללת כ-40% מהצעירים הערבים ש”לא מוצאים את עצמם” לאחר התיכון – לא עובדים ולא לומדים.
תרוויח מההצעה?
- חיזוק הביטחון: מענה לחוסר של 12,000 לוחמים בשנה.
- חידוש הלכידות החברתית, שהיא המפתח לאורך זמן לקיומה של המדינה.
- חיזוק תחושת האזרחות והמחוייבות למדינה של האזרחים החרדים והערבים.
- מפתח לשילוב חרדים בתעסוקה וכלכלה – בזכות תמריצים שליליים (מניעת הטבות ממי שלא משרת) וחיוביים (מיומנויות קשות ורכות שירכשו במהלך השירות).
