סיפור השתלבות החברה הערבית בישראל
הצעה לשותפות אזרחית של החברה הערבית במדינת ישראל יהודית ודמוקרטית
מה מיוחד בהצעה שלנו
חזון שגובש על ידי יהודים וערבים, אנשי ימין ואנשי שמאל, הקובע שאין – ואסור שתהיה – סתירה בין היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ומדינת הלאום של העם היהודי ובין היותה של המדינה בית אזרחי חם לכל המיעוטים החיים בה, והזכאים לשוויון זכויות אישי וקבוצתי מלא.
אנו סבורים שמדינת ישראל צריכה ולתת מענה לאתגרים היומיים של החברה הערבית בישראל, מתוך הבנה שחברה ערבית משגשגת היא אינטרס לאומי.
מה הבעיה?
במדינת ישראל חיים יחד יהודים וערבים, בני דתות, עדות וקהילות שונות. אנו שותפים לגורל – במדינה אחת, על אדמה אחת, בתוך מרחב אחד. זוהי מציאות קבועה שלא תשתנה, אך אופייה ואיכויותיה תלויות בנו.
השותפות בין יהודים לערבים איננה סוגיה שולית – היא אחת השאלות המרכזיות שיקבעו את עתידנו כחברה וכמדינה יהודית ודמוקרטית. שילוב אמיתי ומשמעותי של החברה הערבית הוא אינטרס לאומי ראשון במעלה, בעל השלכות ישירות על עתיד המדינה.
מה הפתרון?
- מחויבות לשוויון אישי וקבוצתי לחברה הערבית, אך לא שוויון לאומי.
- מבצע חירום לאומי לטיפול בבעיית הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית, לצד הירתמות לשיתוף פעולה של החברה הערבית ומנהיגיה.
- הצעירים הערבים יקחו חלק בשירות משמעותי – צבאי או אזרחי – כאקט של מחויבות משותפת לחברה הישראלית כולה.
- קידום והשקעה בתעסוקה איכותית לחברה הערבית.
- מאבק בגזענות, לאומנות, והסתה לאלימות ולטרור.
הצוות המתכלל
שהנחו אותנו
- איננו יכולים להרשות לעצמנו להמשיך ולחכות לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני כדי לבנות כאן, במדינת ישראל, חיים של שותפות אזרחית ושייכות.
- אין סתירה בין היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ומדינת הלאום של העם היהודי, ובין היותה של המדינה בית לכל המיעוטים החיים בה.
- החברה הערבית בישראל היא קבוצה אתנית מובחנת, בעלת חיבור עמוק ורגשי למקום הזה, ושורשים היסטוריים הנמשכים על פני דורות רבים. החברה הערבית איננה אורחת במדינה – אלא חלק בלתי נפרד ממנה.
- החוסן הלאומי של ישראל תלוי ביכולתה לבנות בסיס רחב של שותפות אזרחית-ישראלית על מנת לעמוד באתגרי הביטחון, הכלכלה והלכידות הפנימית.
מעשיות
- הוספת סעיף השיוויון לחוקי היסוד.
- שירות חובה לאזרחים הערבים – צבאי או אזרחי.
- מבצע חירום למלחמה בפשיעה המאורגנת.
- התמודדות עם משבר הדיור: יישום עקבי של חוקי התכנון והבנייה, השקעות בתשתיות, מעבר לבנייה רוויה (בניינים במקום בתים פרטיים).
- הרחבת לימודי השפה הערבית בקרב הציבור היהודי.
- לימוד מעמיק של ההיסטוריה של מדינת ישראל ושל החברה הערבית בישראל.
- מפגשים ושיתופי פעולה אזרחיים, חינוכיים וכלכליים בין הקהילות.
מה קיבלנו
- הכרה של החברה הערבית בכך שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי.
- ניתוק הקשר בין הסכסוך הישראלי-פלסטיני לבין השותפות עם האזרחים הערבים במדינת ישראל.
- שירות חובה לחברה הערבית – צעד של לקיחת אחריות ושותפות.
מה קיבלנו
- תפיסה של שותפות במדינת ישראל.
- הכרה של יהודים, מימין ומשמאל, בזכותם של האזרחים הערבים לשוויון זכויות אישי וקבוצתי מלא.
- מחוייבות לאומית למאבק בפשיעה המאורגנת ולקידום התעסוקה ומשבר הדיור.
