החוזה הישראלי

• מדינה אחת, חוזה אחד. מעבר ממצב של "דילים" פוליטיים סקטוריאליים לחוזה אזרחי אחיד, בו כלל האזרחים שותפים למשימות הלאומיות.
• שמירת הזהות הקהילתית, לצד מחויבות לאומית. המדינה תאפשר אוטונומיה תרבותית ודתית (עיצוב תרבות וערכים), אך תפסיק את האוטונומיה האזרחית (ניהול נפרד של חובות וזכויות בתחומי חוק, כלכלה וחינוך).
• יש קשר בין חובות וזכויות. ייקבע קשר ישיר בין מילוי חובות אזרחיות (כמו שירות) לבין קבלת הטבות כלכליות ואישיות מהמדינה.
• קשר ישיר בין המדינה לאזרח. הפסקת התנהלות המדינה מול הנהגות מגזריות ושכבות תיווך, כך שהמדינה תיקח אחריות ישירה על אזרחיה.
• פעולות אקטיביות שיטמיעו תפיסת אזרחות. תודעת השותפות לא תיווצר יש מאין, וגם לא ניתן לחכות שתתרחש בתהליכים איטיים. לכן נשלב פעולות מעשיות שמטרתן לייצר תודעה אזרחית  מגיל צעיר.

שירות לכולם

• כולם מחוייבים בשירות, כולל חרדים שישרתו בצבא במסלולים מותאמים וערבים שיחוייבו בשירות אזרחי.
• יעוגן הקשר בין שירות לבין קבלת הטבות מהמדינה. מי שתורם יותר, יקבל יותר. מי שלא שירת לא יקבל הנחות והטבות, ולא יוכל לעבוד בשירות המדינה ובמוסדות ממלכתיים.
• צה"ל יהיה אחראי להתאמות שיאפשרו גיוס חרדים – מסלולים מותאמים, הכנה לשירות ועוד. 
• 5% מכל מחזור גיוס יקבלו פטור ללימוד תורה. ההחלטה על זהות מקבלי הפטור והקריטריונים תתקבל על ידי גוף ממלכתי (בסגנון מל”ג או מועצת הרבנות).

הסדרה ממלכתית של החינוך החרדי

• המדינה תממן רק בתי ספר שמלמדים בסטנדרט ממלכתי – לימודי ליבה ואזרחות, ניהול תקין, מורים שעברו הכשרה.
• יוסרו החסמים הניצבים היום בפני החינוך הממלכתי-חרדי, כך שכל חרדי שירצה, יוכל לשלוח את ילדיו למסגרת ממלכתית.

עיגון הקשר בין זכויות לחובות: מי שמשרת ותורם יקבל יותר

• קצבאות והטבות יינתנו רק למשפחות בהם שני ההורים ממצים את כושר ההשתכרות שלהם.
• סיוע במעונות ובמשכנתא – משרתים יקבלו עדיפות.

נושאים נוספים נמצאים בעבודה