אין ברירה,
רק ממשלת אחדות.

מדינת ישראל נמצאת בצומת היסטורי.
האתגרים שעומדים בפנינו - בסדרי גודל שיצריכו החלטות קשות ומשמעותיות: 
שחרור החטופים במלחמה או בהסכם, הכרעת החמאס, השבת תושבי הצפון לבתיהם, סיכול הטרור שהולך וגואה ביהודה ושומרון, העברת תקציב אחראי לשנת 2025, מעמדה הבינ"ל של ישראל, ועוד אינסוף אתגרים.

בעת הזו, במידה רבה, מצב הקיטוב החברתי שלנו הוא חמור יותר מאשר ב-8/10, אז הייתה התגייסות משותפת למלחמה, ותקווה שאנחנו הולכים להתאחד.  


אנו מבינים שממשלת אחדות היא צורך קיומי:

  • כדי לקבל הכרעות קשות בכלל החזיתות ולהביא לתוצאות המצופות באתגרים שלפנינו, צריך לכידות פנימית שתאפשר את ההכרעות הקשות.
  • צריך להתמודד עם הבעיות האלו במיידי: להאיץ את ההכרעה של חמאס, להבין שלחטופים אין זמן, לשנות מן היסוד את המצב של הצפון ותושבי הצפון.
  • אסטרטגיית הפעולה המרכזית של אויבינו היא קריעת החברה הישראלית מבפנים על מנת להחליש אותה, ואז להמשיך ולתקוף אותה באמצעי טרור. לא ניתן להם!
  • על כלל אזרחי מדינת ישראל להיות מרוכזים בדבר אחד – השגת מטרות המלחמה ותוצאות מאוד ברורות במציאות.

לכן, מעבר לכל החשדנות והשנאה, הכאבים, וההאשמות ההדדיות – אין כרגע ברירה אחרת. יש צורך מיידי בבניית ממשלת אחדות רחבה שתצליח להתמודד עם האתגרים הללו.

העקרונות של ממשלת האחדות הלאומית

  1. קווי היסוד יתבססו על המו"מ בין שתי המפלגות הגדולות (הליכוד ויש עתיד).
  2. בממשלה החדשה תיעשה חלוקת תיקים מחודשת, והאופוזיציה תיקח על עצמה תיקים משמעותיים.
  3. אחרי ההחלטה על קווי היסוד, יצטרכו שאר המפלגות להחליט אם הן רוצות להיות חלק מהממשלה. מפלגות יקבלו תיקים לפי גודלן היחסי.
  4. ברור שלא על הכל מסכימים כולם, אבל כולם יידרשו לנהל את המחלוקות בתוך הקבינט והממשלה, ולבסוף להביא החלטות שמרבית הציבור יעמוד מאחוריהן. בכך תשיב הממשלה לעם את האמון.
  5. יוסכם שבעוד שנה יוצאים לבחירות. זה יאפשר לממשלה לעבוד בשקט וביציבות, וגם יתן מענה לקולות המבקשים חשבון נפש לאומי.
  6. יוסכם שמערכת הבחירות תארך 60 ימים, עד אז – אין עיסוק בבחירות.

אין ברירה:
למה חייבים ממשלת אחדות

  • ממשלה רחבה תוכל לדבר לרוב חלקי העם בצורה אחראית ומלוכדת ולהסתכל לאויב בעיניים, כישות אחת חזקה.
  • יותר אזרחים ימצאו את עצמם מיוצגים בממשלה. זה יגביר את האמון בפעולות שלה, ויסייע בלגיטימציה לצעדים שידרשו מחירים נועזים וכבדים.
  • בנושא הבוער והמיידי של הצלת החטופים והמשך המלחמה, תידרש בשבועות הקרובים נחישות וחשיבה אסטרטגית. זה ידרוש שותפות בין חלקים שונים במערכת הפוליטית כדי שהעם, על כל חלקיו, יוכל להתאחד מאחורי ההחלטות הללו.
  • מרחב התמרון של הממשלה יגדל כי היא לא תהיה מוגבלת על ידי התנגדויות מבחוץ, ולא תהיה נתונה לסחיטה על ידי קבוצות קטנות שמהוות לשון מאזניים.
  • מרחב התמרון הבינלאומי של הממשלה יגדל ברגע שתגדל הלגיטימציה הציבורית.

מה יהיה אחרת ממה שהיה קודם?
הרי כבר היתה ממשלת חירום

ממשלת החירום שהוקמה בתחילת המלחמה לא היתה ממשלת אחדות. הנה ההבדלים:

ההצעה שלנו לממשלת אחדות: קווי יסוד שחותרים להסכמה רחבה בעת החירום שבה אנחנו נמצאים.
בממשלת החירום: לא נידונו כלל קווי יסוד.

  • ההצעה שלנו לממשלת אחדות: חלוקת תיקים מחדש.
    בממשלת החירום בתחילת המלחמה: התיקים לא חולקו מחדש כי גנץ, אייזנקוט וטרופר לא רצו תיקים. 
  • ההצעה שלנו לממשלת אחדות: הכנסת כמה שיותר מפלגות. 
בממשלת החירום: הייתה מפלגה אחת בלבד מהאופוזיציה, המחנה הממלכתי.
  • ההצעה שלנו לממשלת אחדות: התחייבות לבחירות תוך שנה. 
בממשלת החירום: לא הייתה תחימה בזמן של אורך החיים של הממשלה.
  • ההצעה שלנו לממשלת אחדות: קווי יסוד שחותרים להסכמה רחבה בעת החירום שבה אנחנו נמצאים.
בממשלת החירום: לא נידונו כלל קווי יסוד.

דרישת שלום מההיסטוריה

אנחנו לא ממציאים כלום. בואו נראה דוגמאות מהארץ ומהעולם למקרים שבהם הוקמה ממשלת אחדות כדי להתמודד עם משבר קיומי. אגב, זה הסתיים בהצלחות פנומנליות:

1940 – צ'רצי'ל, שעומד בראש המפלגה השמרנית, מקים ממשלת אחדות עם מפלגת הלייבור. בתקופת מלחמת העולם, הלייבור ניהל את ענייני הפנים וצ'רצ'יל את מדיניות החוץ והביטחון.
1967 – בתקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים, ראש הממשלה, לוי אשכול, הזמין את בגין ומשה דיין להצטרף לממשלת אחדות כדי להגביר את האמון בעם.
1984 – על מנת לצאת מהמשבר הכלכלי החמור, הוקמה ממשלת אחדות של שתי המפלגות הגדולות (הליכוד והעבודה), כדי להוציא לפועל את עסקת החבילה שכללה צעדים כואבים.

שאלות ותשובות

למה תנועת הרבעון הרביעי החליטה לקדם את המהלך הזה?

  • זו המשימה שלנו. תנועת הרבעון הרביעי קמה כדי לשנות את המערכת הפוליטית בישראל, ששקעה עוד לפני המלחמה בשנים האחרונות לתקיעות ופוליטיקה של הכנעה. במהלך השנתיים וחצי האחרונות, גייסנו מעל 130K פעילים שמקטינים את הקיטוב הרגשי ופועלים למען שינוי פוליטי של שותפות והסכמות רחבות.
  • זו קריאה חזקה שעלתה מהשטח, מהפעילים המגוונים שהשמיעו קול ברור: יש כאן כאבים ופצעים עמוקים מחד, מאידך יש פה הבנה ברורה כי רק כך נוכל לפתור את הבעיות הבוערות והקיומיות שעומדות בפנינו.

למה לתומכי הקואליציה והאופוזיציה כדאי להסכים לזה?

  • קואליציה רחבה ותמיכה גורפת היא הדרך היחידה להעביר החלטות נועזות ומהלכים ביטחוניים וצבאיים גדולים, בהם סיכונים גבוהים.
  • זה מגביר את הסיכוי להביא את החטופים בחיים הביתה.
  • זה מבטיח יציבות לממשלה בשנה הקרובה.
  • עוד שנה הולכים לבחירות.
  • כי זו הדרך האפקטיבית ביותר כרגע לעצב את מדיניות הממשלה והכיוון של המדינה בסוגיות הרות גורל: השמדת חמאס, עתיד הצפון, העברת תקציב.
  • יאפשר להעביר את תקציב המדינה, שידרוש קיצוצים נרחבים והחלטות משמעותיות שמסכנות את המשך קיום הממשלה.
  • החזרת הכוח של הקצוות לגודלו הטבעי, כך שתתאפשר משילות טובה יותר.
  • תעלה הלגיטימציה הבינלאומית לעשות מהלכים מלחמתיים ודיפלומטיים נדרשים.

כיצד להתמודד עם החששות שממשלת אחדות תתקע בגלל חילוקי דעות פנימיים?

  • אנחנו חושבים שהמסר החשוב שצריך לצאת מהעם לפוליטיקאים הוא – תהיו ראויים לנו, להקרבה שלנו. אנחנו מקווים שהמסר הזה יבהיר לפוליטיקאים שזה מה שהציבור מצפה מהם. וכמו שכולנו יודעים – פוליטיקאים פועלים לפי תמריצים של הציבור.
  • שיהיה ברור, רמת האיבה בזמן מלחמת העולם בין צ'רציל ואטלי (יריבו הפוליטי), בין בגין וראשי העבודה בששת הימים ובוודאי בין שמיר לפרס הייתה רבה (גם אם לא ברמות שאנחנו רואים היום). ולמרות הכל מנהיגים מתרוממים לגודל השעה. אסור לנו לקחת כמובן מאליו שלא ניתן להתגבר על המחלוקות האישיות, ושאין להם דרך להנהיג בעת משבר חרום ולהוביל אותנו יחד, כאומה.

איך תיבנה ממשלת האחדות ומה יהיו הקריטריונים להצטרפות מפלגות?

הקריטריונים יהיו קווי יסוד והסכמה על חלוקה מחודשת של תיקים, שיגובשו על ידי שתי המפלגות הגדולות – מהקואליציה והאופוזיציה. על בסיס זה – מי שיסכים, יצטרף.

דילוג לתוכן דילוג לתוכן